הבוקר היה נראה שגרתי ורגיל, אולם השילוט הנראה בזאל – שהסב את מראהו כמה עשרות שנים לאחור, אל בית חיינו בשנת תשל"א – העיד במקצת על העתיד להתרחש בהמשך היום. לאחר מכן קיבלו התמימים הסבר. הן בשבת יחול יום היארצייט של ר' לוי'ק, אביו של הרבי – שנהג להתוועד במשך השנים ביום גדול זה. ועל מנת לשחזר, ולו במקצת את חווית ה'פארבריינגען ביים רבי'ן' – נעשה מאמץ קטן: אחד מהמוטיבים המרכזיים היוצרים את כוחה של החוויה, הוא התחקות אחר אותה ההרגשה, ותהייה אודות הפרטים שהביאו אותה, כדוגמת דברים שאירעו קודם לכן, רגשותיו הסובייקטבים של האדם החווה כפרט, והאווירה הכללית המאפיינת את הסביבה באותה העת בכלל. כללו של דבר: החוויה מורכבת מפרטים רבים, כעין פסיפס המקבל משמעות של תמונה שלימה. ונמצאת למד, שניתן ליצור ולשחזר חוויה, בלמידת פרטיה ושיחזורם כראוי. לשם כך, צפו התמימים יחדיו בפארבריינגען כ' אב תשל"א, וזכו לראות, לשמוע ולחוות התוועדות עם הרבי. אמת הדבר שלא תשווה הצפייה באמצעות מערכת הווידאו לכפי שהדברים היו במציאות למטה מעשרה טפחים, אבל בכל זאת, מעין טעימה קטנה מהאור הגדול, אפשר לומר שנעשתה כאן. * כשהשבת פרסה את כנפיה על דרעזדן, ישבו התמימים סביב השולחנות בבית חב"ד, מקבלים בנוכחותם את הבאים. טעם מיוחד היה לתפילה שקיבלה כעת חיות מיוחדת שהורגשה גם על פני המתפללים הקבועים. סעודת השבת, שהייתה, למעשה, התוועדות חסידית, נמשכה אל תוך הלילה ועוררה בקרב התמימים את רגש ההתקשרות לנשיא הדור.
