היום החל כיום שיגרתי בישיבת-קיץ. כחצות היום הודיעו לכלל התמימים על יציאה, ואלו התייצבו בפתח הקמפוס. מה נהדר היה המחזה ברחובו המרכזי של העיר: קבוצות של יהודים מרחבי תבל פוגשים ביהודים בעלי חזות חב"דית שיהדותם גלויה ומוחצנת. מעגלי ריקוד ושמחה רבה הייתה שם. כאן החל לו המסע. הישיבה שכרה לתלמידי התמימים זוגות אופניים חדישות ונוחות, שיהיו ברשותם למשך היומיים הקרובים. ראשיתו של המסע אל מול נוף מרהיב על גדות הנהר, כשבתווך נראים פרוורי דרעזדן מהצד האחד בעוד שמהצד האחר זורמים להם מי הנהר על מי מנוחות, והרוח מכה בנעימות על פני הרוכבים. המשך המסע בנקודות נוף מרהיבות נוספות, שפעם אחר פעם מובילות לקריאות התפעלות "מה רבו מעשיך ה'", כשאלו מתמזגות עם הידיעה וההכרה ש"כל מה שברא הקב"ה בעולמו לא בראו אלא לכבודו" - עליה למדו בסדר חסידות בוקר, במאמר ד"ה כי ישאלך תשל"ז. החוויה התעצמה כשהתמימים עלו אם זוגות האופניים על אונייה מקומית, על מנת לעבור לחלקו השני של הנהר, שם ייחשפו לנוף טבעי נדיר. העצירה הבאה התקיימה בחורשה ירוקה בעלת גוון ציורי. לאחר ארוחת הצהרים, התיישבו כולם לשמיעת שיעור עיוני בנושא הנלמד השנה בישיבת קיץ, המקופל בצמד המילים 'ההיגיון הצרוף בדברי בורות', והוא מתורתו של רבינו. לאחר מכן המשיכו התמימים ברכיבה, כשפניהם מועדות לכיוון הקמפוס של הבית חב"ד. אולם לא תמו בזה חוויות היום. לא לפני שסעדו את ליבם בארוחת ערב בריאה ומזינה, עברו כולם לתוכנית לא שגרתית: התכנסות ב'חדר השידורים', שם צפו בשיחת לייב שקויימה עם הרה"ח שמעון אייזנבך, שליח הרבי לעיר אילת ורב שכונת השחמון, שבתיאוריו הקולחים ומלאי החיות תיאר באופן מרשים את הפארבריינגענ'ס ביים רבי'ן ואת כל הנלווה אליהם – חזרת השיחות, כתיבת היומנים וכו'. לאחר סדר שיחות וצפייה במראות קודש כבכל יום, תמו חוויות היום.
